הפטר בהליך פשיטת רגל 

חייב הרובצים עליו חובות רבים ובוחר בהליכי כינוס נכסים ופשיטת רגל מייחל ליום בו יקבל צו הפטר שיאפשר לו למחוק את החובות ולפתוח דף חדש.

מטרת הליכי פשיטת הרגל לאפשר לחייב תם-לב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש באמצעות קבלת הפטר ושחרור מהמשא הכבד הרובץ על צווארו. בכך יש ביטוי לזכותו הבסיסית של החייב לכבוד אנושי ולקיום מינימאלי בכבוד, שהוכרו כזכות על-חוקתית במסגרת זכותו של אדם ל"כבוד", ומאידך לכנס את נכסי החייב ולאפשר חלוקתם בדרך שוויונית ויעילה בין נושיו. תכלית זו מכוונת להגשים את זכות הקניין הנתונה לנושים, זכות שהוכרה כזכות על-חוקתית במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

אין כלל ספק, כי קיימת סתירה בין שתי התכליות האמורות, שהלוא, על פי זכותם של הנושים יש למצות את יכולת הפירעון של החייב לתועלת הנושים וזו, אינה מתיישבת עם זכותו של חייב שלא להיות נרדף "עד צוואר" על ידי נושיו, מקום בו אין בידו היכולות והנכסים כדי פירעון חובותיו.

אין רשימה סגורה של תנאים שבקיומם יתן בית המשפט צו הפטר לחייב, בית המשפט ישקול שיקולים רבים ויבחן מכלול פרטים.

בבוא בית המשפט לדון בבקשת חייב להפטר, עליו לשקול מחד את רצונו של החייב לפתוח דף חדש בחייו ומנגד לשקול את זכותם הקניינית של הנושים, ורצונם, הלגיטימי, שזכויותיהם הקנייניות לא תפגענה על ידי הליך פשיטת הרגל, ושאיפתם להחזר חובותיהם בשיעור גבוה, ככל שניתן.

בית המשפט יבחן גם את אופן יצירת החובות, התנהלות החייב במהלך ההליך, נסיבותיו האישיות של החייב, גובה החובות, יכולת השתכרותו של החייב, יכולתו הכלכלית, והתועלת שתצמח לנושים מהמשך הליך פשיטת הרגל. חשוב לדעת כי הבחינה שנעשית על ידי בתי המשפט, מתייחסת לנסיבות הקונקרטיות של המקרה תוך בחינת מכלול השיקולים. בבקשת חייב יושם דגש יתר על תכלית הפקודה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו מבחינה כלכלית.

לא די בהוכחת תום לב במסגרת נסיבות הקריסה הכלכלית של החייב, חשיבות רבה ישנה להתנהלות החייב בהליך פשיטת הרגל. על החייב להתנהל בתום לב במשך כל ההליך, לעמוד בתשלומים החודשיים והגשת הדו"חות החודשיים, לשתף פעולה עם הנאמן והכנ"ר.

בית המשפט יעניק משקל רב לסך כספים שנצברו בקופת פשיטת הרגל של החייב ביחס לסך חובותיו, אך מנגד תבחן יכולתו הכלכלית של החייב וכושר השתכרותו. ככל שהפוטנציאל ההשתכרות של החייב נמוך יותר כן יטה בית המשפט ליתן הפטר לחייב, אך במקביל, ככל שסך הכספים שנצברו בקופת פשיטת הרגל נמוכים ביחס לסך חובות החייב כן יטה בית המשפט שלא ליתן הפטר מידיי לחייב.

בבואו לבחון את פוטנציאל ההשתכרות של החייב, יבחן בית המשפט את מצבו של החייב, מבחינה בריאותית, גיל החייב, השכלתו מקום עיסוקו הנוכחי ויכולתו לעבוד בעבודה נוספת או עבודה בה ישתכר שכר גבוה יותר, מצבו המשפחתי של החייב וכן הכנסת משק הבית של החייב, שהרי על החייב לעשות כל שביכולתו על מנת להעשיר את קופת פשיטת הרגל. בנוסף יינתן משקל לפרק הזמן שהחייב נמצא בהליך.

בית המשפט יתן משקל בהחלטתו גם לעמדת נושי החייב, אך כאן השוני המהותי בין הפטר שניתן לאחר הסדר נושים לבין הפטר שניתן לבקשת חייב למתן צו הפטר. הרי שבמקרה הראשון ההכרעה היא בידי הנושים האם לאשר את הצעת ההסדר של החייב אם לאו, ולאחר שביצוע ההסדר יושלם יקבל החייב צו הפטר, ובית המשפט יתערב לעיתים רחוקות בעמדת הנושים.

לא כך הדבר בבקשת החייב למתן צו הפטר, כאן תינתן לנושים זכות להציג את עמדתם ביחס לבקשת ההפטר אולם בית המשפט הוא שיכריע האם להיעתר לבקשה אם לאו.

במקרים רבים, יאזן בית המשפט בין הזכויות הרבות המתנגשות בדרך של מתן צו הפטר על תנאי, דהיינו בית המשפט יקבע כי על החייב להעביר לקופת פשיטת הרגל תשלום מסוים, הנתון לשיקול דעתו, חד פעמי או נפרס על פני מספר חודשים, ורק לאחר ביצוע התשלום יהפוך צו ההפטר המותנה לקבוע.

סיכומו של דבר, על חייב המבקש צו הפטר רובץ הנטל להוכיח כי התנהל בתום לב במשך הליך פשיטת הרגל ועמד בהוראות בית המשפט. כמו כן שיקול מרכזי הינו פוטנציאל ההשתכרות של החייב, וזאת לאור זכות הקניין של נושי החייב, לא די בכך כי החייב נמצא בהליך פשיטת הרגל זמן ממושך, שיקול זה לא יכול לעמוד לבדו כשיקול מרכזי אלא מתוך מכלול השיקולים שיבחן בית המשפט.